הבטחתי המלצות תרבות, אז תחזיקו חזק- מתחילים. מדי פעם אכתוב כאן המלצות, מחשבות על תרבות, שיחות עם יוצרים והתרשמויות שלי מעבודות חדשות ויוצרים מעניינים. זה יכול להיות בתיאטרון, מחול, אמנות, שירה, מוסיקה או קולנוע. אם אני שם- אספר לכם על זה.
אתם, דרך אגב, מוזמנים להגיב, להמליץ, לשאול, להביע דעה מנוגדת לחלוטין. מה שמתאים לכם.
אז כיוון שעכשיו אוגוסט, חום אימים, אין חשק ממש לצאת, אלא למקום עם מזגן. יוצא שאני מוצאת את עצמי דווקא באזור ירושלים. אני מאמינה שההמלצות שלי יהיו בדרך כלל באזור תל אביב- יפו אבל אם אני כבר כאן, לא נפספס את אירועי התרבות הנהדרים שהמקום מציע. ובכן, עברנו לגור במושב היפה בית זית למשך חודש. כבר ממליצה בחום, אבל זה לא נושא הפוסט ואל תסחפו אותי לספר לכם מה יש לעשות בבית זית, איזה אוכל נהדר יש שם #קפהדרךהגפן #קפהביער #רשטא או איזה נוף מרומם נפש מלווה אותי בכל ערב בשקיעה. וגם לא אילו ספרים כדאי לקרוא כשאת שרועה בערסל בגינה פורחת ובאוויר הרים.
אבל אמרנו תרבות בירושלים, לא? ראשית כדאי להבין שחיי התרבות בירושלים שונים ממש מאשר בתל אביב. תבחינו בזה כמעט מיד- העיר משוחררת מיומרות אמנותיות. יש לה כבר את כובד המשקל ההיסטורי והדתי וזה נותן ליוצריה חופש ענקי לעשות אמנות מצוינת, חדשנית ומגוונת והרבה ממנה מתרחש במרחב הציבורי. גם הקהל הירושלמי הוא אחר. יש בו משהו שקט יותר, מקשיב יותר, אינטלקטואלי עם סנדלי שורש ותרמיל ענק על הגב. זה לא יקרה בשום פתיחה בתל אביב.
פסטיבל "בין שמיים לארץ", פסטיבל מחול מקומי המציג עבודות חדשות של יוצרי מחול צעירים וותיקים, ברובם יוצרי ירושלמיים. הפסטיבל מסתיים מחר במופע מסקרן מאוד של הרקדנית הנפלאה סתיו סטרוז', בו היא חוזרת אל שורשי התרבות הגאורגית של משפחתה. סתיו חיה ויוצרת ביפו, אך מגיעה ירושלים לבכורה של המופע. מחר, חמישי 12.8 בשעה 21:00, לא כדאי לפספס. הפסטיבל עצמו מנוהל על ידי עמותת 'בין שמיים לארץ' , שהקים יוצר המחול רונן יצחקי, ומשלב ביטוי תנועתי ומחולי יחד עם דיון מתמשך בזהות יהודית. במקום משכנם היפה והחדש, מקיימים הופעות, אנסמבל מסקרן של רקדנים דתיים (גברים בלבד) ועוד אירועים וסדנאות. שווה לעקוב ולבקר במקום.
2. "ארץ פצועה" תערוכתה של האמנית אריאן ליטמן, שאצרה ברגישות ובתבונה גליה בר אור, תימשך עד סוף ספטמבר בסדנאות האמנים וממש שווה להגיע לשם ולראות מבחר עבודות וידאו ומיצבים העוסקים בתקופות שבר אישיים ולאומיים דרכם עוברת האמנית כדמות אלטר אגו, בין אלה ליווניה למלכה מצרית או אם עברייה קדומה. עבודות הוידאו שצולמו במצדה ובים המלח, מתארות פרפורמנס של נשים אבודות במרחב, במהלך הישרדותי, בקידוש החיים, בתיעוד ותיקון השבור, הפצוע. מושג הפצע הוא האישי וגם הפצע של החיים בארץ הזאת, המצולקת ומבותרת. עבודת וידאו אחת, מרגשת במיוחד, נעשתה בהשראה בתה של אריאן, קליה, שנכוותה ברגליה בילדותה. ביצירה, האם-האמנית- האלה הקדומה חובשת את הבת שהופכת למוזה של ממש ולדמות גדולה מהחיים. בתערוכה, מציגה אריאן ליטמן שאלות על אימהות ובנות (גם על ילדותה שלה ויחסיה עם הוריה), על גבולות, על המקום שבו נוף הופך לגוף והגוף הופך לתבנית נוף. לכו לראות. דרך אגב- סדנאות האמנים נמצאות ליד מרכז יוצרי המחול בין שמיים וארץ אז אם אתם כבר שם, נסו לשלב את הביקור בהופעה.
ארץ פצועה, סדנאות האמנים, רח’ האומן 26, קומה 3, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים אמנית: אריאן ליטמן, אוצרת: גליה בר אור נעילה: יום חמישי, 30 בספטמבר
צילום: מתוך 'המוזה', מיצג מצולם במצוקי דרגות 2021 אמנית: אריאן ליטמן צילם: אבגר אידן
3. בית הנסן- מקום שחובה לבקר בו, ואני מקפידה על קפיצה לשם, לראות מה חדש, בכל ביקור שלי בירושלים. גילוי נאות: בחצר הבית נמצא בית הקפה המופלא של הדיי עפאים, אז בין התערוכות והאירועים כדאי לשבת בחצר הנעימה עם קפה ומאפה מצוין או סלט טרי, גבינות מצוינות מהמשק או יוגורט אורגני.. ושוב אני נסחפת. דיברנו על תרבות.
בית הנסן הוא בית החולים למצורעים בירושלים שפעל ככזה למעלה ממאה שנים. הוא נמצא בשכונת טלבייה הסמוכה למושבה הגרמנית. המבנה יפה ומעורר השראה בצורה יוצאת דופן, יש בו תערוכת קבע המספרת את ההיסטוריה של המקום, על הדמויות שפעלו בו, צילומים, מכתבים וחפצים מהתקופה (כולל מכשור רפואי מאז, המעורר מחשבה על יחסי פציינט-רופא). מעבר לכך, בגרסתו העכשווית, המקום משמש מרכז לפרפורמנס, מדיה ועיצוב ומופעל על ידי קבוצת יוצרים חברי "מעמותה". יחד הם מארחים ויוזמים פסטיבלים שונים ומבחר תערוכות מתחלפות. כרגע תוכלו לבקר בתערוכת היחיד של האמנית שגית מזמר העוסקת בטקסי אופיום קדומים ועכשוויים ומשלבת רישומים, פסלים ועבודות וידאו ארט, עד ה-15.8 .
עוד תמצאו שם הפקה משותפת למקום ולתיאטרון החאן שבה הקהל עובר בין חדרי הבית ועוקב אחר עלילת ההצגה המתרחשת במקום בשנות ה-50. נשמע מאוד מסקרן ואני בטוח אלך לראות. ולזה אני מתכוונת כשאני אומרת שיש משהו מיוחד בחיי התרבות בירושלים. תיאטרון רפרטוארי שמשתף פעולה עם מרכז פרפורמנס אלטרנטיבי וחדשני. מזה יכול לצאת רק טוב. לפרטים: בית הנסן
4. פסטיבל תיאטרון הבובות הבינלאומי של תיאטרון הקרון. פסטיבל נפלא ומעורר השראה, החוגג השנה את שנתו ה-30. יחד עם יובל 40 לתיאטרון הקרון שהפך למוסד ירושלמי עם מוניטין עולמי של איכות ומקוריות. הוא אחד היפים והמעניינים שתבקרו בהם, לא נופל ממיטב פסטיבלי התיאטרון באירופה ומציג מדי שנה, עבודות מצוינות, מהארץ ומחו"ל, לילדים וגם למבוגרים, המשלבות סוגים שונים של תיאטרון בובות ותיאטרון חפצים. אני אוהבת במיוחד את מתחם החוצות שלהם, בגן הפעמון. מדי שנה אוצרי המתחם מזמינים יוצרים צעירים להציג עבודות אינטראקטיביות שנוצרו במיוחד למקום, תחת נושא מרכזי והשנה: "הפתעה". בכל שנה שהתארחתי במתחם הזה, עם ילדים או בלי, הפכתי בעצמי לילדה סקרנית ומאושרת. והשנה אני בהחלט מצפה להפתעה בגן הפעמון.
מבין מופעי הפסטיבל, במיוחד אמליץ לכם על מופע חדש שיצרה יעל רסולי יחד עם עמית דולברג. יעל היא בובונאית וזמרת מצוינת, המופיעה ויוצרת במיטב הפסטיבלים והתיאטראות בעולם. שם המופע שלה :Silence Makes Perfect והוא מציג פרשנות מיוחדת ומהפנטת לנושא פגיעות מיניות. יעל משלבת עולם קברטי, פנטסטי, שיש בו מימד אפל והוא מבוסס על דימויים ויזואליים ותיאטרון חפצים.
צילום: רן דניאל קופילר
לכו לראות גם את המופע החדש של מיכל סבירוני "דף חלק" המתארח בפסטיבל ומשלב ציור חי על הבמה ותיאטרון חפצים מלא הומור וכאב. המופע עוסק בקשרי משפחה, במורכבותם ואיך הם משפיעים עלינו. מיכל היא יוצרת בעלת שפה בימתית מעניינת וייחודית, משלבת הומור וקברט, אינטראקציה נהדרת עם הקהל וכל מופע שלה מלא הפתעות ועניין. הקורונה תפסה את מיכל במהלך החזרות למופע הזה ואם תרצו תוכלו לצפות בשיחה שניהלתי עימה כשקפצתי אז לסטודיו שלה: שיחה עם מיכל סבירוני בדף הפייסבוק של Miz Culture . הצגת הבכורה הייתה בפסטיבל תיאטרונטו מייסודו של יעקב אגמון ז"ל ושם זכתה היוצרת בציון לשבח.
צילום מיכל: ג'רארד אלון
את שתי היוצרות תוכלו לפגוש גם בסיורים שלי וממש מרתק לשמוע מהן על תהליכי עבודה ועל הדרך שעשו בשנים האחרונות.
עוד יוצר מוכשר שמתארח בפסטיבל הוא יונתן קונדה. משורר, אמן ספוקן וורד ויוצר תיאטרון. מהצעירים היותר מעניינים בסצנה. מלהטט בין השראה מעולם היהדות ושיתופי פעולה עם מוסיקאים ויוצרים ערבים, בין מוסיקה, שירה, ספוקן ותיאטרון. המופע הוא עיבוד עכשווי לסיפורו של יונה הנביא, ואמנם לא ראיתי עדיין, אבל הייתי מהמרת עליו. בכל הקופה.
כמובן ההצגות לילדים מצטיינות תמיד במקוריות ודמיון עשיר ולכן כדאי להחליט- לבוא עם או בלי... יש מספיק מה לראות גם בשבילכם וגם איתם. התכנייה המלאה ורכישת כרטיסים באתר
עד כאן להפעם, כשאחזור לעיר הלחה תל אביב, אעדכן בהמלצות חדשות. קיץ טוב, בריאות ותרבות טובה!
שלכם,
תודה רבה נילי! ניפגש לקפה בקרוב?
את כותבת מעולה ומאד מעניין!! :) מנילי