נובמבר הגיע, תשקיעו יותר בנשמה, פחות בשופינג. חמש המלצות תרבות לחודש האהוב עלי

נובמבר הפך, משום מה, לחודש של מבצעים וקניות. אנחנו מוצאים את עצמנו בבולמוס מטורף של רכישות ומרדף אחרי הנחות. אם זה בקניון או אונליין. לא שאני נגד שופינג טוב, זה גם עושה משהו לנפש, ויעיד על כך הארון העמוס והשמח שלי. אבל מה עם איזו הצגה טובה, טובה באמת. מה עם איזו תערוכה מרגשת, מופע של מוסיקה חוצת גבולות? את כל הבגדים היפים שרכשתם בנובמבר הקודם- אתם יכולים ללבוש עכשיו לכל האירועים שאני מזמנת לכם. רק אל תשכחו משהו חם לערב, כי הסתיו כבר כאן וזה בעצם הדבר הכי נפלא בחודש נובמבר.

'טווס' תיאטרון הבית

9-11 בנובמבר

זו לא הצגה, זה מופע קרנבלי, מסיבה על במה. חגיגה אמיתית של ריבוי זהויות, דמויות וקולות, עשויה במיומנות תיאטרלית מצוינת ומדויקת. זה מופע יחיד ליוצר בנימין יום טוב, והוא מתעלה על כל הסיכונים שיש בהצגות יחיד. הוא שולט בבמה ובקהל בתנועתיות מהפנטת, בסיפור אישי סוחף עשוי פרגמנטים שנקטעים ומתחברים שוב ושוב. המופע מאוד פיזי ואינטימי, כולל גם עירום אבל הכל נעשה במינון נכון ובטעם.

"פרפורמנס אקסטרווגנטי לאדם בתחתונים. המופע "טווס" מנסר את השקר של הזהות העקבית והאחידה, פולט דמויות עזות, ארכיטיפיות ואפויות למחצה ומדביק שוב את חתיכות הבוץ לכדי ישות אחת, אדם אחד לא יציב שנספג בתוך סיטואציות מופרכות, מתבונן בהן ומשתנה יחד עמן." מתוך אתר התיאטרון.

יום טוב מתגלה כמספר סיפורים מיומן, את סיפור חייו שנע מהפריפריה וממשפחה יוצאת איראן, ועד לבמות המרכזיות של תל אביב ולעולמות של קאמפ ופנטזיה. המופע זכה בפרס 'קיפוד הזהב' הוא פרס הפרינג' הישראלי בשנת 2020 להצגה הטובה ביותר ואני מאוד מסכימה עם הבחירה. אם אתם לא חוששים ממשהו חדש, מרענן, משוגע ומצוין- זה הבילוי שלכם. פרטים ורכישת כרטיסים: כאן

'גדולות מפתח הדלת' נדיה עדינה רוז ומיטל קובו, גלריה אלפרד

השקת ספר שיריה בגלריה ב-6.11 , נעילה ב-13.11

את המכון השיתופי לאמנות 'אלפרד' אני מחבבת במיוחד. הוא משלב סטודיואים של אמנים וחלל לאירועים קטנים ותערוכות נהדרות. הוא גם ממוקם בקצה של נווה צדק, בפתחו של פארק המסילה החדש כך שיש לכם עכשיו יותר סיבות להגיע לאזור. שם מציגה עכשיו המשוררת והאמנית נדיה עדינה רוז. הכרתי אותה לראשונה כשניהלתי אמנותית את פסטיבל 'שער' לשירה, של הליקון. שיריה עדינים, חשופים מאוד, אינטימיים. כתיבה מינימליסטית ומדודה שמקפלת סביבה עולם שלם. היא הייתה מלאת הפתעות. מתניידת לה בשקט על קורקינט ברחבי מצפה רמון, שם קיימנו את הפסטיבל. באותו שקט היא קראה משיריה, וסיפרה על עלייתה לארץ, קשיי ההסתגלות והשפה, על הגמגום ועל מות אחותה האהובה בפיגוע. כשהציגה את עצמה סיפרה, בהומור דק, איך אימצה לה שם עברי: ..."רציתי שיקראו לי שיבולת כי אהבתי את הצליל ואת איך שהיא ככה נעה ברוח, אבל בסוף בחרתי בעדינה" מי שראה אותה באותו הרגע, עם רעמת השיער הזהוב שלה, לא יכול היה שלא לחייך. כך או כך היא מצאה לה מקום של כבוד האמנות ובשירה בארץ. ונדמה כי היא נעה יותר בחופשיות בשפה שאיננה שפת האם שלה, מה שניכר גם ביצירות האמנות שלה. שמשלבות חפצים מהבית שהיה, ומגלמות את פירוק הזהות וזכרונות הילדות.

כאן תוכלו לקרוא עליה יותר: נדיה עדינה רוז

ביקשתי לצלם אותה בתערוכה, והיא, בצניעות, התיישבה מתחת ליצירה גדולת מימדים. 'אלבום משפחתי' היא עבודה שבמרכזה שמיכה שהביאו הוריה מרוסיה, עם עלייתם לארץ, וליוותה אותה בילדותה. כאן השמיכה מפורקת לפיקסלים, למקטעים של זיכרונות, משפחה והיסטוריה אישית מנותקים זה מזה ומהמארג הכולל והמחמם.

פרטים ושעות פתיחה: כאן

פסטיבל 'קיפוד הזהב' פרס הפרינג' 2021

במהלך חודש נובמבר, תיאטראות שונים בעיר

הפסטיבל הנהדר הזה, שנערך מדי שנה בנובמבר, מביא אליכם את התמצית והמיטב של הצגות הפרינג' שהתחרו על פרסי הקיפוד לשנה זו. בסוף הפסטיבל יוכרזו הזוכים, ואם אני לא טועה- גם הקהל יכול ומוזמן להצביע עבור ההצגות שאהב יותר. זו מנה מרוכזת של כ-13 הצגות מתיאטראות ויוצרים עצמאיים שונים. מה שבטוח תמצאו כאן זה מעוף, מקוריות, מחשבה חדשנית וחיפוש של יוצרים צעירים שהם העתיד של התיאטרון הישראלי. קשה להיות יוצר עצמאי עם שפה ייחודית בארץ אז בואו לתמוך ולפתוח את הטעמים שלכם לחוויות תרבות חדשות. יהיו הצגות יחיד, מחזמר, מחזאות מקורית ועיבודים למחזות מוכרים. ממליצה לצפות בכמה הצגות ולגבש דיעה על מה שראיתם, מה הטעם שלכם ואיך כל אלה משקפים את ה- State of the art שלנו נכון לעכשיו. והכי הכי- ספרו לי מה ראיתם, מה אהבתם ואת מי תרצו לפגוש לשיחה בסיורים שלנו.

פרטים ורכישת כרטיסים: כאן

שימו לב גם לאירועים המיוחדים בפסטיבל כמו שיחות שינהל איש הרדיו והתיאטרון האהוב יובל מסקין עם היוצרים ועוד. כל הפרטים כאן ההשתתפות כקהל באירועים חופשית בהרשמה מראש במייל kipodhazahav@gmail.com.

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה.

התמונה מתוך ההצגה "ביום בהיר אחד" צילום: דן בן ארי

'הלב והמזרקה' תערוכה של סיגלית לנדאו בגלריה חזי כהן

נעילה ב-27.11

סיגלית לנדאו היא אחת האמניות הישראליות שעשו חיל בארץ ובעולם. הסגנון שלה מגוון וכולל עבודות וידאו, פיסול ומיצגים. במיוחד זכורות העבודות שלה סביב ים המלח והעובדה שהיא העלתה את המודעות למצבו ההולך ומדלדל של הים הנמוך בעולם מראה כיצד לאמנות יש כוח להשפיע וליצור הד אמיתי בעולם. לפני כחודש נפתחה תערוכה שלה בבית ראובן ואני מצרפת כמה תמונות של עבודות שנוצרו במיוחד למקום ומתג=כתבות עם העבודות של ראובן המוצגות שם באופן קבוע. היא נותנת פרשנות חדשה לציורי ארץ ישראל עם עצי הזית והאהבה למולדת החדשה, כפי שבאה לידי ביטוי דרך עיניו של ראובן. כאן, לנדאו נותנת זווית ראיה ביקורתית על מקומם של עצי הזית בתרבות ובפוליטיקה שלנו. בתמונה תוכלו לראות את ההתכתבות שלה עם המעגל המחבק, בגרסה שלה, מעגל ההורה הציוני כאשר שרוכי הנעליים קשורים זה לזה ומעלים שאלות לגבי חופש תנועה וחופש מחשבה בתוך הביחד הזה.

גם האבטיחים הופיעו בתערוכה והפעם בתוך מלח על מן מזרקה אוריינטלית שהתאימה לעולם המצויר של ראובן.

בתערוכה הנוכחית, הנערכת בגלריה חזי כהן, מציגה לנדאו בעיקר עבודות בפיסול. פרטים ושעות פתיחה כאן

ואם יוצא לכם להיות, ככה במקרה, בדצמבר הקרוב באמסטרדם- גם שם תפתח תערוכה שלה, המוקדשת כולה לים המלח. התערוכה מוצגת במוזיאון היהודי אז זו הזדמנות נהדרת לבקר כבר בכל הקומפלקס "הרובע היהודי ההיסטורי" שכולל גם את בית הכנסת הפורטוגזי היפהפה, הספרייה היהודית העתיקה בעולם ועוד.

סיגלית לנדאו במוזיאון היהודי

נר ראשון של חנוכה עם הסלון של אלייב באולם 'ענבל'

יום שני, 29.11

את אדה אלייב, בתו של אללו אלייב מייסד ההרכב המוסיקלי הנודע של משפחת אלייב, הכרתי לפני שנים כאשר הזמנתי אותה להופיע בפסטיבל אשה בחולון. אדה נדרשה למצוא את מקומה בעולם המסורתי הבוכרי שבו הגברים שולטים, ובתוך המשפחה שהיא גם הרכב מוסיקלי עם משטר נוקשה של האב המיתולוגי. הכרתי אשה אמיצה, שלא ויתרה על המוסיקה, למרות המשקעים, ולימדה את עצמה לנגן בקאנון. אחרי עשר שנים שבהן לא הופיעה, ייסד בנה, צביקה אלייב, מוסיקאי ושחקן בזכות עצמו, את 'הסלון של אלייב' ממש כדי להחזיר אותה אל הבמה שכל כך התגעגעה אליה. ההרכב משלב מוסיקה מדרך המשי יחד עם עיבודים עכשוויים שיוצרים יחד מה שהם קוראים לו 'גרוב בוכרי'. זה אכן גרוב, מקפיץ, משמח ועם ניחוחות של עושר רב תרבותי, בשלל שפות, שעובר את דרך המשי ממש. זו הדרך שעשתה המשפחה מבוכרה לכאן. אני תמיד נהנית לשמוע אותם, לארח אותם בסיורים שלי ולהזמין אותם שוב ושוב להופעות.

פרטים ורכישת כרטיסים: כאן

ואם הגעתם עד כאן, אז יהיה לכם חודש נובמבר נהדר. באחריות. מוזמנים, כמו תמיד, להגיב לבלוג, להמליץ על דברים טובים שראיתם (טוב בסדר, גם המלצות על קניות מוצלחות אני מקבלת). להביע דעה או מחשבות שעלו בכם. אני כאן כדי לקרוא כל מה שיש לכם לומר. רק זכרו - לכתוב חופשי אבל עם כבוד ליוצרים.

מזמינה אתכם להמשיך לשוטט באתר שלי, ואני מחכה לכם גם בסיורים של Miz Culture